החלטה בתיק ת"א 38639-08-10

1.      בפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן:"המבקשת"או "הנתבעת"), לסלק את התביעה על הסף לפי תקנות 101 ו/או 100 לתקסד"א, בשל העדר עילה והעדר יריבות בין הצדדים ולחלופין- לצרף תובעים לתובענה.

2.      התובע (להלן: "המשיב"), התקשר עם הנתבעת-המבקשת, בהסכם לצורך ביצוע מסחר במט"ח, באמצעות הפלטפורמה שמעמידה לרשותו הנתבעת. המשיב-התובע סחר באמצעות הפלטפורמה עבורו ועבור לקוחות שגייס וייצג (להלן: "לקוחות התובע"); לכל אחד מהם נפתח חשבון אצל הנתבעת.

3.      בכתב התביעה טען התובע כי הוא ניהל את חשבונות חבריו כלקוחות של הנתבעת והם הימחו את זכויותיהם מול הנתבעת אל התובע.(מתוך סע' 76 לכתב התביעה).

4.      תמצית טענות המבקשת:

   א.   דין התביעה להימחק על הסף היות שהעילות והסעדים הנטענים בכתב התביעה, נגרמו לכאורה ללקוחות התובע, על כן אין יריבות בין התובע-המשיב למבקשת-הנתבעת; רוב רובו של סכום התביעה (278,218 $ מתוך 287,321 $) נתבע בגין נזקים שלטענת התובע נגרמו בחשבונות של הלקוחות אותם ייצג.

    ב.   התובע טוען שלקוחותיו המחו לו את זכויותיו באמצעות מכתבי המחאת זכויות, ומכוחם על הנתבעת לשפות את התובע בגין כלל נזקי לקוחות התובע; אלא שבחינת כתבי המחאת הזכויות מעלה כי הזכויות לא הומחו לתובע כדין; הלכה למעשה לא נוצרה ההמחאה לה טוען התובע; מתוך סעיף 3 לכתבי המחאת הזכויות ניתן ללמוד כי הלקוחות לא ויתרו על כל זכות הקיימת או עתידה לבוא לממחה (הלקוחות), כלפי החייבת (המבקשת-הנתבעת), ובכלל זה גם על הזכות לתבוע את הנתבעת; וגם אם יטען התובע כי כתבי המחאת הזכויות תקפים, הרי שעליו להידרש לאמיתותם (באחד מכתבי המחאת הזכויות נעדר אישור הנמחה);

    ג.    גם לגופו של עניין לא קיימת עילת תביעה נגד המבקשת; בבסיס התקשרותה של הנתבעת עם לקוחותיה קיימת הסכמה לפיה הנתבעת לא תישא באחריות כלשהי בקשר לנזק, ככל שייגרם, בחשבונות הלקוחות, בכלל זה נזק בשל כשל טכני במערכת המסופקת ללקוחות; לקוחותיה של הנתבעת מוותרים על כל תביעה או טענה כלפיה בקשר לנזק כאמור; גם התובע והלקוחות שהוא מייצג נתנו את הסכמתם הגורפת לכך.

    ד.   לחילופין, ככל שתדחה הבקשה לסילוק על הסף, מבקשת הנתבעת להורות על צירוף תובעים לתביעה, אשר המחו זכויותיהם מול הנתבעת לתובע, מכוח סעיף 24 לתקסד"א ותיקון כתב התביעה בהתאם; צירופם של לקוחות התובע לתביעה הכרחית לשם דיון יעיל וצודק ועל מנת למנוע סרבול הדיון ופסיקה סותרת בהיותם בעלי הדין הדרושים לבירורה של התובענה; אי צירופם עלול לגרום לכפל הליכים והגשת תביעות נוספות מצד לקוחות התובע נגד הנתבעת לאחר סיום ההליך הנוכחי; כתבי המחאת הזכויות אינם מוחלטים ומותירים ללקוחות התובע את האפשרות להמשיך את ההליכים נגד הנתבעת, גם לאחר שיינתן פסק דין חלוט בתביעה דנן; בכל מקרה, לקוחות התובע לא היו רשאים להמחות זכותם לתביעה נגד הנתבעת מכוח סעיף 28.5 להסכמי הלקוח, עליו הם חתומים.

   ה.   בנוסף, ככל שתדחנה הבקשות לעיל, מבקשת הנתבעת ליתן ארכה של 30 יום להגשת בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"); במסגרת ההסכם בין התובע לנתבעת קיים סעיף בוררות (11.1 להסכם הברוקר), ולפיו כל הסכסוכים ו/או מחלוקות בין הצדדים בקשר להסכם ולכרוך בו יועברו להכרעתו של בורר; תניית הבוררות חלה על המחלוקת דנא ויש להעביר את הדיון לבוררות.

    ו.    ולחלופי חילופין, ככל שתדחנה הבקשות לעיל, מבקשת הנתבעת ליתן ארכה של 30 יום להגשת הודעת צד ג', מטעמה, נגד לקוחות התובע, אותם הוא ייצג כברוקר; למבקשת עומדת זכות מכוח הוראה 10.3 להסכם הברוקר ולפיה: "במקרה בו תוגש תביעה כלשהי נגד החברה שעילתה נובעת מביצוע השירותים, על-ידי צד שלישי כלשהו, מתחייב הברוקר המייצג לשלם ו/או לשפות את החברה בגין כל נזק או הוצאה שייגרמו לה כתוצאה מהתביעה..."; תקנה 216 לתקסד"א עוסקת בפרוצדורה של הודעת צד ג' נגד התובע ובמקרה דנן, כאשר התובע נושא בשני כובעים, האחד כסוחר עצמאי והשני כברוקר שניהל את כספי לקוחותיו, הרי שניתן לתת לו הודעת צד שלישי.

5.      תמצית טענות המשיב :

   א.   קיימת יריבות בין התובע ו לבין הנתבעת שכן כתבי המחאת הזכויות תקפים והומחו בהמחאה מוחלטת ובלתי חוזרת, בהתאם לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969; התובע מתחייב, ככל שיידרש, להגיש הבהרה חתומה ומאומתת על ידי לקוחות התובע בדבר תקפותם והיקפם של כתבי המחאת הזכויות.

    ב.   קיימת עילת תביעה מבוססת ואיתנה כנגד הנתבעת אשר עתידה להתברר במסגרת התביעה; עילת התביעה נובעת ממעשי ו/או מחדלי הנתבעת, רשלנותה, מצגי השווא וההפרות החוזיות שביצעה כלפי התובע, כפי שמפורט בכתב התביעה; הנתבעת מבקשת להסתתר מאחורי תניות פטור, המהוות באופן מובהק תניות מקפחות בחוזים אחידים, שדינן ביטול; מתוך התניות עצמן עולה כי הנתבעת נושאת באחריות בכל הנוגע לפלטפורמת המסחר ולאופן תפקודה והברוקר (המשיב-התובע) אחראי רק לפעולות שהתבצעו בפלטפורמה; בית המשפט יכריע בטענה להעדר עילה רק לאחר שהתובע יוכיח את כל העובדות הנובעות מכתב התביעה, עובדות אלה עתידות להתברר בהמשך ההליך, ואין מקומן במסגרת הבקשה לסילוק על הסף.

    ג.    עוד טוען המשיב לגופו של עניין כי; עילות התביעה מושתות, בין היתר, על עילות נזיקיות; בנוסף ליחסים החוזיים של התובע ולקוחותיו עם הנתבעת, קיימת עילת תביעה בשל אחריותה לכשלים טכניים בתוכנה שסיפקה ללקוחותיה.

בהחלפת התכתובות בין התובע לנתבעת באשר לתנאי ההסכם, לפני החתימה, נקבע באשר לתניה בסעיף 4.1 להסכם הברוקר כי הנתבעת אינה אחראית לביצועי החשבונות המנוהלים על-ידי הברוקר (המשיב-התובע), אך ברור כי אין תניה זו פוטרת את הנתבעת מאחריות לתקלות הנובעות כתוצאה מתקלות במערכת ו/או בפלטפורמה שסיפקה הנתבעת לתובע.

    ד.   באשר לטענת המבקשת לפיה לקוחות התובע כלל לא היו מורשים להמחות זכויותיהם, נטען כי; כלל לא ברור אם הסכם הלקוחות הוא אכן הסכם מחייב שנכרת בין לקוחות התובע לבין המבקשת, שהרי לא צורף הסכם חתום בין המבקשת-הנתבעת לבין לקוחות התובע; ובכל מקרה, מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד שדינה ביטול; יתרה מזאת, נקבע בהלכה הפסוקה כי זכות שהומחתה בניגוד להסכם עלולה להוות אמנם הפרה של ההסכם בין הממחה לחייב אך היא תקפה ומחייבת ביחסים שבין הנמחה לחייב (ראה ע"א 6529/96 טקסטיל ריינס בע"מ נ' רייך ואח' (פורסם בנבו) (להלן: "פסק דין ריינס").

   ה.   באשר לבקשה לצירוף תובעים טוען המשיב כי; פסק הדין בתביעה דנן יהווה מעשה בי-דין כנגד לקוחות התובע לאור תכליתה של המחאת הזכות שהינה חילוף נושים; אין בסיס לחששה של הנתבעת-המבקשת כי אי צירוף התובעים יגרום לכפל התדיינות, סירבול הליכים, פסיקה סותרת ועוד; דרך זו, של ניהול הליך אחד מול כל הצדדים, הינה עדיפה יותר ונכונה יותר עבור המבקשת; עוד יש לציין כי כל העובדות נשוא המחלוקת הם בידיעתם של הצדדים לתביעה; לקוחות התובע לא היו מעורבים בפעילות המסחר, לכן צירופם לתובענה לא יכול להועיל לבירור המחלוקת.

    ו.    באשר לבקשה החלופית של המבקשת, למתן ארכה לצורך הגשת בקשה לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות; הרי שהיה על המבקשת-הנתבעת לטעון לקיומה של תניית בוררות בין הצדדים, בהזדמנות הראשונה, כחלק מהטענות המקדמיות; גם לגופו של עניין, תניית הבוררות לא חלה על היחסים בין המבקשת לבין לקוחות התובע וממילא אין היא חלה על הזכויות שהומחו לה; לכל הפחות, היה על המבקשת להגיש בקשה לעיכוב הליכים עקב קיומה של תניית בוררות, לגבי חשבון התובע עצמו; המבקשת לא העלתה טענה זו בהזדמנות הראשונה ובחרה שלא להגיש הבקשה דנא לגבי חשבון התובע; לכן ויתרה על זכותה זו הן באשר ללקוחות התובע והן באשר לתובע עצמו.

    ז.    באשר לבקשה החלופית של המבקשת, למתן ארכה להודעת צד ג'; הרי שבהתאם לתקנה 220 (ב) לתקסד"א, הודעת צד ג' יש להגיש יחד עם כתב ההגנה; המבקשת לא הצביעה על טעם מיוחד להארכת מועד הגשת הודעת צד ג', לפי תקנה 528 לתקסד"א; גם לא הגישה בקשה למתן ארכה עד למתן החלטה; לפיכך, חלף המועד להגשת בקשת הודעת צד ג'.